איסוף ראיות הגנה עבור חברת מגדל
לא אחת, נוחתת על חברת ביטוח תביעה גדולה, אשר נראה כי אין מנוס מלשלם אותה. אם חברת הביטוח מגלה תושייה ומזמינה חקירה, ההצלה יכולה להגיע גם מכיוונים עליהם אף אחד לא חשב מלכתחילה!
באוגוסט 1998, פגע קבלן של עיריית ת”א באחד מצינורות הולכת הביוב המרכזיים של גוש דן. נזק כבד נגרם, שכתוצאה ממנו, הוזרמו מי שפכים לים. חוף הים התמלא בצואת אדם, ובמקום שררו ריחות לא נעימים. הדבר גרם, בין היתר, לנזק גדול לעסקים על קו החוף, שכן בשל הריחות נמנעו לקוחות מלהגיע למקום. כל זאת, יש להזכיר, אירע בעיצומה של העונה הבוערת. העסקים מיהרו להגיש תביעה כנגד עיריית ת”א, המבוטחת בחברת הביטוח “מגדל”.
כך, לדוגמא: בית הקפה, “מציצים בנמל”, תבע את עיריית תל אביב (המבוטחת), בסכום של 1.13 מיליון שקל. בחברת “מגדל” התקשו למצוא דרך להתמודד עם התביעה.
מחד, לאנשי החברה היה ברור שהתביעה הזו היא רק קצה הקרחון. מאידך, החברה לא ראתה שום מוצא: הזיהום אירע בתחום עיריית תל אביב, רמת חומרתו היתה גבוהה, המשרד לאיכות הסביבה התריע והריח היה חזק. הטענה, כי בשל זיהום הזה הפסיקו הלקוחות להגיע, נראתה משכנעת, ועיריית תל אביב הוצגה, ללא עוררין, כאחראית לכך. על פניו, המצב נראה חסר מוצא.
כך משרד החקירות שלנו סייע למגדל חברת ביטוח
“מגדל” שכרה את משרד ליאור חקירות לאסוף את הראיות הדרושות לצורך ההתמודדות המשפטית.
נקודת המוצא הראשונה שהעלו חוקרי המשרד ליאור חקירות, הייתה סביב הטענה של התובעים, כי הנזק לעסקים החל מיד ובסמוך למועד הפגיעה בצינור. חקירה ראשונית שערך משרד ליאור חקירות, העלתה כי, בעקבות הנזק שנגרם לצינור הראשי, מי הביוב הוזרמו לים דרך צנרת של חברת “שפד”ן”, שהנה ישות משפטית נפרדת ואינה חלק מעיריית תל אביב.
הוברר כי חברת “שפד”ן” צנרת אמורה במקרים כאלה להזרים את השפכים לעומק הים, ובכך למנוע נזקים לחופים. בנסיבות אלו, הרי שאם יוברר שהשפכים אכן הוזרמו לעומק הים – תדחה טענת התובעים (שכן, במצב זה, על רקע כיווני הזרימה, לא ייתכן שהמים המזוהמים הגיעו לחוף).
צוללנים מטעם משרד ליאור חקירות צללו לאורך הצינור וצילמו את מצבו התחזוקתי/פיזי באמצעות ציוד מיוחד. הם גילו כי צינור מתכת, שקוטרו כמטר, נקטע כ-40 מטר מהחוף, כשמצבו רקוב. כמו כן, לאורך תוואי הצינור נמצא קטע נוסף של הצינור, רקוב ומלא חורים.
כך ביססנו את הטענה המשפטית המנצחת
הממצאים הללו הסבירו את הבעיה שנוצרה בחופים, בעת הזרמת שפכים לים. הסתבר כי, לו היו הצינורות תקינים, מי הביוב היו נפלטים לעומק הים, במרחק של 800 מטר מהחוף וללא השפעה על החופים. מהמצב, שתועד על ידי נציגי ליאור חקירות, עלה כי, בשל הצינור הרקוב, מי הביוב מוזרמים לים בסמוך לקו החוף, דבר הגורם לזיהום מיידי של מי החוף ולהתרחקות של נופשים ורוחצים פוטנציאליים.
בכדי לבסס את הטענה המשפטית, כי הנזק שנגרם לעסקים לא נגרם על ידי עיריית תל אביב (המבוטחת ב”מגדל”), חקרו נציגי ליאור חקירות גורמים נוספים. בחקירתם הובהר, בין היתר, כי על פי מידע שהתקבל מעוזר מנכ”ל “שפד”ן” (איגוד ערים דן לביוב) פתחי היציאה לים לא נבדקו בתחזוקה השוטפת. המהנדס הראשי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות, הבהיר כי: “ככל שהצינור היה ארוך יותר והדילול היה טוב יותר, כך היינו ממהרים פחות בסגירת החופים. הצינור אמור להיות בעומק של 800 מטר, אבל הוא רקוב לגמרי.
“מהנדסת המחוז במשרד הבריאות, העידה: “אם הצינור היה באורך 800 מטר כנדרש, כמו שהיה פעם, הזיהום היה נבלע בעומק הים ולא היה מתפשט לחופים”.
דובר איגוד ערים דן לביוב, תמיר שפר, אישר כי: “הצינורות במצב תחזוקתי ירוד”.
דו”ח החקירה, שהגישו חוקרי משרד ליאור חקירות, הוגש לבית המשפט, דבר שסייע לחלץ את חברת “מגדל” ואת עיריית תל אביב מתביעת ענק. התברר כי דרך ההפעלה היצירתית ופעולת גביית ההודעות העקבית חילצו את הלקוח, שנתבע במיליונים, מתביעה שנראתה אבודה, והוציאו אותו מהתביעה מבלי לשלם אפילו אגורה אחת.
פורסם במסגרת כתבת עיתון הארץ “כך נסגרו החופים: צינורות הביוב” בתאריך 19/02/03.
פנו אלינו עוד היום לייעוץ
משרד חקירות ליאור אייזינגר מספק את שירותיו ללקוחות עסקיים ופרטיים כאחד.
מטרתנו היא לרשת לשורש העניין ולחשוף את האמת, תוך גיבוש תיק ראיות איכותי ושאיננו מותיר כל צל של ספק.
כפי שראיתם בסיפור ההצלחה שלעיל, לרשותנו יכולות מקצועיות המאפשרות לנו להידרש גם לתיקי חקירה המצריכים מעורבות של אנשי מקצוע דוגמת צוללנים. אנו מטפלים בכל ניהול המשאבים וההון האנושי הנדרש לצורך ביצוע המשימה.
סטנדרטים גבוהים אלו, הם מה שמאפשר לנו לפתור חקירות מורכבות דוגמת חקירות כלכליות, חקירות טכנולוגיות, עסקיות, חקירות בעבור משרדי עורכי דין ועוד.
למידע נוסף, פנו אלינו עוד היום.