נכתב ע"י אבנר רוזנגרטן, מנהל המכון למדע פורנזי, ירושלים
עד לפני זמן לא רב היינו רגילים לשמוע את צמד המילים: "בדיקות מעבדה" בהקשרים רפואיים, מדעיים, או תעשייתים. בשנים האחרונות, בעיקר בזכות תוכניות טלויזיה, החלה לחדור לתודעתינו ההכרה כי גם חקירת פשעים ועבירות מחייבת בדיקות מעבדה.
בדיקה נכונה במעבדה של חומרים או חפצים עשויה לתת מענה לשאלות רבות המעסיקות אותנו בחיי יום יום. בדיקת מעבדה עשוייה גם לייתר את הצורך בעימותים, והיא מספקת תשובות אובייקטיביות וחסרות פנייה.
אם קניתם מוצר והוא חדל לתפקד אחרי זמן קצר מהצפוי, ניתן בעזרת בדיקה מעבדתית לדעת מה המקור לחוסר התפקוד: האם חוסר התפקוד נובע מייצור לקוי, אחסנה לקויה, או שימוש לא סביר.
אם יש לכם חשש כי בנכם/בתכם משתמשים בסמים, ניתן בבדיקה פשוטה לאמת או להזים את החשד.
אם הרכב נפגע בתאונת דרכים, ניתן לבדוק את תקינותן של מערכות הרכב ולקבוע אם היה כשל בתפקודן.
ניתן גם לבדוק האם נורת פנס במכונית, דלקה בזמן תאונה, או שמא היתה כבויה.
בדיקת מעבדה יכולה לעקוב אחרי תרחישים ולבחון את סבירותם. כמו כן, בדיקה מעבדתית יכולה לתת מענה בשאלות של קניין רוחני וזכויות יוצרים.
בדיקות מעבדה יכולות להצביע על שינויים שנעשו במסמכים, וכן על אותנטיות של מסמכים.
הדוגמאות שלעיל ממחישות את העובדה שבדיקות מעבדה עשויות לתת מענה לרוב השאלות שבמחלוקת בחיי יום יום.
בדיקות המעבדה נחוצות לכל אחד ואחת מאיתנו בשלב זה או אחר של חיינו. הן נחוצות בחיי אישות, הן נחוצות במחלוקת ביטוחית, הן נחוצות בשאלות פליליות, והן נחוצות בכל מצב של מחלוקת בה מעורבים מצבים, חומרים, או חפצים.
בדיקות המעבדה אינן מחייבות תשאול אנשים, ומכאן שהן אינן חשופות להתרשמות סובייקטיבית של הבודק, ואינן מעמידות בפני הבודק דילמה למי להאמין. יתרונן הבולט של בדיקות המעבדה הוא בעובדה שהן אינן נדרשות כלל לשאלת האמון, אלא רק על תוצאה של מדידה מדעית.
